פרסומים

זה יותר מתשע-מאות שנה שפירוש רש"י לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד. בספר שלפנינו יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת סוכה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, והוקדם לה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח ונידונו כמה היבטים של פירוש רש"י למסכת סוכה.

בדור האחרון – בעיקר משנות השמונים של המאה הקודמת – החלו חוקרים לקדם את מחקר פירוש רש"י לתלמוד. הדבר נעשה על ידי בחינת עדי הנוסח – כתבי היד והדפוסים הראשונים – של הפירוש למסכתות אחדות, כתשתית לפרסום מהדורה מדעית של הפירוש.

המהדורה שלפנינו מורכבת משלושה חלקים: נוסח הפנים, מדור שינויי הנוסח ומדור הפירוש. נוסח הפנים הוא הנוסח הטקסט של פירוש רש"י עצמו, כפי שקבענו אותו על פי עדי הנוסח. מדור שינויי הנוסח כולל את השינויים שיש בכל עדי הנוסח לעומת נוסח הפנים. במדור הפירוש עסקנו בבירור נוסח הפירוש או בהבהרת דברי רש"י הקשים להבנה.

המבוא הנרחב לספר דן בממצאים העולים מתוך העיון בעדי הנוסח של הפירוש למסכת זו. המבוא מוקדש למגוון נושאים: תיאור עדי הנוסח ויחסם זה לזה, נוסח הפירוש שעמד לפני הראשונים (הרבנים שפעלו במאות ה-11 עד 15), נוסח הפירוש המובא בשמונה עדי הנוסח של פירוש רש"י על ספר ההלכות של הרי"ף, פעילות הצנזורה הנוצרית בפירוש רש"י ועוד. פרקי המבוא מסייעים להבנת פעילותו של רש"י בפירושו למסכת סוכה בפרט, אך גם תורמים לחקר פירוש רש"י לתלמוד בכלל.

ליל הסֵדר מצוי במוקד תרבות ישראל מדוֹרות קדמונים ועד עתה, ולילה זה הוא מתשתית חוויותיו של אדם מישראל. סעודת חג ייחודית נערכת בלילה זה, שמצוותיה וסדריה משמשים מושא תלמוד ועיון, מחקר והגות, ואף אמנות לגווניה, מזה דורות הרבה. שאלות הן כידוע מעיקרי הלילה, ואף חיבור זה מציב כלפי ליל הסדר את השאלה 'מה נשתנה': מצה ומרור, אפיקומן וחרוסת, טיבולים, הסבה וכל כיוצא בהם – מהי הדרך שעברו מייסודם ועד היום? אימתי ומדוע נוסדה ההגדה, ומה הן תחֲנות עיצובה העיקריות? תשובות הרבה כבר הוצעו לשאלות אלה, אלא שטיבן של תשובות תלוי במתודה שבה ניגשים אליהן.

חיבור זה מציע עיון מחודש בשני מוקדיו של הלילה - סדרי הסעודה ומצווֹתיה מחד גיסא, ההגדה ועיצובה מאידך גיסא - מתוך דרכים שנתגבשו במחקר הספרות התלמודית. על יסוד בירור מלא של נוסח המקורות ולשונם, וכן מתוך ראייתם מעין פסיפס, שארוג מעשה חושב מחוטי מקורות נבדלים בני זמנים שונים ואסכולות מובחנות, מבקש חיבור זה לתאר את עיקרי תולדותיו של ליל הסדר, מימי בית שני עד לשלהי ימי התנאים והאמוראים.

Jewish communities existed across the county of Provence throughout the Middle Ages. In This Land reveals the changes that those communities underwent during the late-thirteenth and fourteenth centuries and the social and cultural tensions that shaped their identity.

Legal responsa and other genres of rabbinic literature produced in Provence during this period – many of them previously unpublished – provide access to aspects of the past that have long gone unnoticed. Engagement with legal culture played a central role in the formation of medieval communal identity, providing both a language and a forum for the airing of grievances and the demarcation of social legitimacy. Relations among different ethnic and religious groups, warring spouses, legists and local power brokers were negotiated through the intricacies of Jewish law or Halakhah. Through a close and historically contextualized reading of rabbinic sources, this book provides a startlingly vivid portrait of Jewish life in southern France during the later Middle Ages.

"In For Out of Babylonia Shall Come Torah and the Word of the Lord from Nehar Peqod Barak S. Cohen reevaluates the evidence in Tannaitic or Amoraic literature of an independent "Babylonian Mishnah" which originated in the proto-talmudic period. The book focuses on an analysis of the most notable halakhic corpora that have been identified by scholars as originating in the Tannaitic period or at the outset of the amoraic. If indeed such an early corpus did exist, what are its characteristics and what, if any, connection does it have with the parallel Palestinian collections? Was this Babylonian mishnah created in order to harmonize the Palestinian Mishnah with a corpus of rabbinic teachings already existent in Babylonia? Was this corpus one of the main contributors to the strained interpretations and resolutions found so frequently in the Bavli?"-- Provided by publisher.

מסכת יומא היא צוהר ליום הכיפורים בזמן המקדש, כפי שראו אותו חז"ל. צוהר העשוי כמו ויטראז' צבעוני וססגוני המאפשר ללומדים להתבונן דרך עדשות שונות – הלכתיות ואגדתיות – בסוגיות המסכת. נקודות המבט שמתקבלות דרכן משלימות אלה את אלה לתמונה עשירה ומורכבת שבה שרטטו חז"ל את עבודת היום הקדוש במקדש, תוך שימת לב לפער שבין האידיאל הרוחני שעבודה זו מבקשת להשיג לבין המציאות במקדש כפי שזו התקיימה בבית שני.

הספר כי בענן אראה מבקש לקחת את הקוראים למסע בחומרים האגדיים במסכת יומא בתלמוד הבבלי, וביחסים שבינם לבין החומרים ההלכתיים שבתוכם הם שזורים. הוא גם יכול ללוות לומדים החפצים ללמוד את המסכת באופן רציף או מקומי, מלימוד פשוט של דף יומי ועד ללימוד עיוני ומעמיק, וכן את אלו המבקשים להתעמק בסדר העבודה לקראת יום הכיפורים. בסוף כל אחד מפרקי הספר מוזמנים הקוראים להתבוננות רוחנית פנימית ואישית בעקבות התכנים החז"ליים שעלו באותו הפרק – התבוננות שמתאימה ליום הכיפורים וגם לכל ימות השנה.