פרסומים

התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים, שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה.

ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שני, והוא מצטרף אל ספרו הקודם של המחבר על מסכת סנהדרין פרק שלישי. עניינו של הפרק בהשוואה בין הלכות המלך להלכות כוהן גדול, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לכהונה הגדולה ולמלוכה בישראל.

פרופ' מרדכי סבתו קנה את השכלתו התורנית בישיבת הסדר ואת השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' סבתו פרסם עשרות מחקרים בספרות חז"ל בכלל ובחקר הבבלי בפרט, והיום הוא מרצה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. 

מתוך אתר המו"ל.

"פסיקתא דרב כהנא" (פסיקתא) הוא מדרש אגדה קדום וייחודי שנוצר ככל הנראה במאה החמישית בארץ ישראל ויש בו דרשות על קריאות התורה למועדים ולשבתות מיוחדות ואף להפטרות מסוימות. מדרש זה נוצר לצורך עיצוב התכנים בבית הכנסת לאורך לוח השנה העברי, ועל כן גדולה חשיבותו בין השאר לשחזור המפגש הרוחני והתרבותי שהתרחש בין שכבת החכמים והדרשנים לבין הקהל המגוון של באי בתי הכנסת. 

איתרע מזלה של הפסיקתא והיא כמעט ואבדה מארון הספרים היהודי, ואף לאחר שהתגלתה ושוחזרה עדיין רב בה הנסתר על הנגלה. עד עתה לא פורסמה מונוגרפיה כוללת עליה אלא רק מחקרים חלקיים ונקודתיים. הספר בני, היו קורין פרשה זו - עריכה ומשמעות בפסיקתא דרב כהנא נועד למלא חלל זה ולאפשר להציץ לסדנתו של עורך הפסיקתא. 

בספר שלושה שערים עיקריים: השער הראשון כולל פרקי מבוא ובהם התייחסות מפורטת לכל ההיבטים הבסיסיים של חקר הפסיקתא; בשער השני, עיקרו של הספר, מופיעה קריאה עקבית ושיטתית במבחר פסקאות מתוך הפסיקתא מתוך כוונה לזהות את קולו הייחודי של עורכה או מחברה, והשימוש שעשה במקורותיו הגולמיים; והשער השלישי עוסק בניסיון להכללת הממצאים לתובנות כלליות באשר לעריכתה של הפסיקתא ולהקשרים התרבותיים, הספרותיים וההיסטוריים שבהם נוצרה.

מתוך אתר המו"ל.

חיבור כרונוגרפי רב חשיבות השייך לספרות חז"ל, שרק עתה זכה למהדורה מדעית מעמיקה ומבוארת. מטרתו היא להילוות לתנ"ך, להתרכז בשאלות כרונולוגיות ולעסוק בתאריכים ובגילים של דמויות מקראיות. עיקרו של סדר עולם מסתיים במותו של אלכסנדר מוקדון, ונספחו לו היגדים היסטוריים קצרים העוסקים בכמה היבטים, בעיקר כרונולוגיים, של התקופה שמבניין בית שני ועד למלחמת בר כוכבא.

התוספתא נערכה בדורות שלאחר עריכת המשנה, והיא מסודרת בסדרים ומסכתות כמו המשנה שנערכה בידי רבי יהודה הנשיא. יש בה הלכות רבות מתורת התנאים הקדומה שלא נשנו במשנה, ויש בה הלכות המפרשות את המשנה. חלק גדול מהלכות התוספתא מקבילות להלכות המשנה בתוכנן ובסגנונן.
עיקרו של הספר הוא בירור היחס הספרותי שבין ההלכות הללו שבתוספתא למקבילותיהן שבמשנה. המחבר מוצא תימוכין לאפשרות, שחלק מן ההלכות שבתוספתא המקבילות להלכות המשנה הן קדומות, ואפילו לסברה, שעל-פי הלכות כאלה ערך רבי את המשנה.
הספר מנהיר את דרכו של רבי בניסוח לשון המשנה על-פי החומר שעמד לפניו. עוד מעלה המחבר לבירור כמה נושאים הנוגעים בחג הפסח, ודן בהתפתחותם ההלכתית.
שיטת המחבר מוצגת במבוא ובו סקירה של המחקר בנושא ועיון בשיטותיהם של י"נ אפשטיין ושאול ליברמן, מגדולי חוקרי התלמוד בדורנו.

החיבור שלפנינו הוא `עמוד` שני בתולדות הספר העברי, ומצטרף ל`עמוד` הראשון שהיה מוקדש להגהות ומגיהים. החיבור עוסק בתחום שלא נדון עד עתה במחקר והוא דרכי כתיבתו של הספר העברי. המחבר דן בעיקר בתקופת כתבי היד, ולעתים, לצורך בירור עניינים מסויימים, הוא עוסק אף בתקופת הדפוס.
החיבור כולל שני חלקים עיקריים. בחלק הראשון דן המחבר בדרכי הכתיבה של ספר. מקום רב מוקדש לדיון במשמעות המושג מהדורות על כל היבטיו השונים. כמו כן נדונה בהרחבה הדרך המיוחדת של כתיבת תשובות. בחלק השני דן המחבר בספר עצמו, היינו: האם נמסר שמו של המחבר, מי קבע את שם הספר, מה היה מבנהו, כיצד נחלק הספר, מה היו שמות החלקים, ועוד. פרק מיוחד ורחב, הכולל גם נספח, מוקדש לכתיבת שם שמים, ובו יש דיון מסויים גם בתקופת הדפוס.
החיבור מיועד לתלמידי חכמים, לחוקרים, לקורא המשכיל, ולכל אוהבי הספר העברי.

זכה בפרס הרב קוק לספרי מחקר וספרי עזר תורניים לשנת תשנ''ח.
החיבור שלפנינו הוא מחקר ראשון בסוגו, הדן בתולדות הספר העברי. המחבר תוחם חמש תקופות מראשיתו של הספר העברי עד לתקופתנו, ובכרך זה הוא מייחד את הדיון לשתי תקופות , תקופת כתבי היד, ותקופת הדפוס עד להמצאת דפוס הצילום.
סוגיית ההגהות , אחד העמודים החשובים בתולדות הספר העברי נדונה בהרחבה. המחבר מביא מעתיקים וחכמים כאחד שנטלו חלק בכתיבת הגהות במשך הדורות, אם בגיליון הספר גופו או כיצירה עצמאית.
בנוסף לכך מקדיש המחבר כמה פרקים בספר לרבנים נודעים, שעסקו הרבה בהגהות, כמו מהרש''ל, ר' בצלאל אשכנזי, הב''ח, הגר''א, בעל דקדוקי סופרים ועוד.
החיבור מיועד לתלמידי חכמים, לחוקרים, לקורא המשכיל, ולכל אוהבי הספר העברי.

ספר זה, 'עמודים בתולדות הספר העברי , הגהות ומגיהים', ראה אור בראשונה בשנה תשנ''ו וזכה בפרס עיריית תל־אביב-יפו, על שם הרב קוק, לספרי מחקר ועזר תורניים (תשנ''ז). עתה הוא מופיע במהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת.

מועדי ישראל הם מעמודי התווך של התרבות הישראלית ובחגיגותיהם מתאחדות כל שכבות הציבור בישראל – אם כי אין אחידות מלאה בין השכבות השונות בדרכי החגיגה ובמשמעות שהן מייחדות לסמלים השונים של החגים. מקורם של רוב החגים בתקופת המקרא, אך הידיעות שלנו על דרכי החגיגה בתקופת המקרא מצומצמות ביותר. גיבושם של אורחות החגים ושל סמליהם, כפי שהם מוכרים לנו היום, נעשה בימי הבית השני ובתקופת חכמי המשנה והתלמוד. גיבוש זה נעשה תוך התמודדות עם המקורות המקראיים, על פי מציאות החיים ולאור הערכים הרוחנים של עם ישראל.
ספר זה מתאר את דרכי גיבושם של החגים המקראיים ואורחותיהם בתקופת ראשית זו. החלק הראשון מתאר את עקרונות הלוח העברי ואת תולדותיו כיסוד להבנת מחזור המועדים; שני החלקים שבאים אחריו מתארים את מועדי המקרא, שלוש הרגלים ומחזור הימים הנוראים; והחלק האחרון דן בחגים שראשיתם בימי הבית השני – פורים וחנוכה – ובצומות שנקבעו אחרי חורבן הבית.
הספר מיועד לכל חוקר או קורא משכיל שמעוניין להכיר את שורשי התרבות היהודית של ימינו. ספר זה יכול לסייע במיוחד למורים המבקשים להציג את תולדות החגים לפני תלמידיהם.

התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה.

ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.

 פירוש רש"י, ר' שלמה בן ר' יצחק, לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד זה יותר מתשע מאות שנה. בספר הזה יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת ראש השנה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, כלומר כתבי היד והדפוסים העתיקים. הוקדם למהדורה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח והיחסים ביניהם, וכן נידונו היבטים שונים הקשורים בפירוש רש"י למסכת ראש השנה.

המהדיר, ד"ר אהרן ארנד, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, ומפרסם מחקרים בתחומי פרשנות התלמוד ועולם בית הכנסת. בין השאר ההדיר את ספר "אלף המגן" לר" שמריה בן אליהו האקריטי (תשס"ג), ואת פירוש רש"י למסכת מגילה (תשס"ח).