09-064 תולדות התפילות מברכות השחר עד עלינו
אחרי הרצאת מבוא, שתכלול סקירות על מבנה התפילה ועל מבנה הסידורים, נדון בפירוט ביחידות השונות המרכיבות את הסידור לימות החול. בכל פרק, נעמוד על המקורות הראשוניים של התפילה ועל גלגוליה במשך הדורות. נעמוד על הגורמים שהשפיעו על עיצוב כל תפילה ותפילה, גורמים תיאולוגיים, תרבותיים, לשוניים וכד'.
מטלות הקורס: יש לקרוא, לפני כל שיעור, את קריאת החובה ויש לעיין בחוברת המקורות. בסוף הסמסטר ייערך מבחן על החומר שנלמד במשך הסמסטר. הציון הסופי יהיה מבוסס על השתתפות בשיעור (30%) ועל הציון של המבחן הסופי (70%). ציון ההשתתפות יתבסס על נוכחות פיזית, על השתתפות פעילה ועל ביצוע המטלות שניתנו לקראת השיעור.
רשימת השיעורים
1. מטבע של ברכה
2. ברכות הפעולות
3. ברכות הזהות
4. ברכות התורה
5. יגדל / אדון עולם
6. פסוקי דזימרא וברכותיהם
7. קדיש
8. ברכו
9. קריאת שמע ויסודותיה
10. ברכות קריאת שמע
11. מבנה תפילת העמידה
12. עיונים בברכות העמידה
13. התפילה שלאחר התפילה (תחנונים וסידרא)
14. שיר של יום
15. עלינו
רשימת ספרות
גוטהולד, ז', "על טיפוסן של ברכות", מחקרים ביהדות: ספר היובל לדוד קוטלר (בעריכת א"מ ראבילו), תל-אביב תשל"ו, עמ' 205-215.
הרן, מנחם, "ארבע הברכות וחמשת ה'ספרים' שבספר תהילים", דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ח1/ (תשמ"ט), עמ' 1-31.
תבורי, י', "חתימת ברכת המשפט וגלגוליה", פעמים, 78 (חורף תשנ"ט), עמ' 4-15.
קוסמן, אדמיאל, "י"ג העיקרים לרמב"ם בפיה"מ, ב'יגדל' וב'אני מאמין'", מנחה לאי"ש... להרב אברהם ישעיה דולגין (בעריכת א' ורהפטיג), ירושלים תשנ"א, עמ' 337-348.
וידר, נפתלי, "נוסחה עתיקה בברכות ההפטרה שנשתקעה: השימוש בתיבת 'אמת' לאימות עקרונות דת חשובים", התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ירושלים, תשנ"ח, עמ' 219-230>.
פאור, יוסף, "ספק ברכות להקל - כלל שטבעו הרמב"ם", אסופות, א (תשמ"ז), עמ' שמג-שנט.
פרידמן, שמא, "עולמם של גדולים", שערי לשון: מחקרים בלשון העברית, בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר-אשר (בעריכת אהרן ממן ואחרים), ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ח, עמ' 272-285.
בר-אילן, מאיר, "ברכת 'יוצר האדם' - מקומה, הופעתה, תיפקודה ומשמעותה", HUCA, 56 (1986), עמ' ט-כז.
חלמיש, מ', "ברכת 'הנותן ליעף כח'", אסופות, א (תשמ"ז), עמ' שסא-שעז <=הנ"ל, הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תש"ס, עמ' 446-463>.
חלמיש, מ', "ברכת 'מגביה שפלים' - ברכה שנשתכחה", אסופות, ב (תשמ"ח), עמ' קצא-ר <=הנ"ל, הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תש"ס, עמ' 464-473>.
פרידמן, מרדכי עקיבא, "'חיי עולם נטע בתוכנו - לשעבר; 'יטע תורה בלבנו' - לעתיד לבוא", תרביץ, ס (תשנ"א), עמ' 265-268.
Freehof, S., "The Structure of the Birkot Hashachar", HUCA, 23/2 (1950-1951), pp. 339-354.
Tabory, Joseph, "The Benedictions of Self-Identity and The Changing Status of Women and of Orthodoxy", Kenishta, 1 (2001), pp. 107-138.
Liebreich, L. J., "The Compilation of the Pesukei De-zimra", PAAJR, 18 (1949), pp. 255-267.
בר-אילן, מ', "מקורות ומקבילות ל'נשמת כל חי'", סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז, עמ' 48-108.
וידר, נ', "'ברוך הוא (ו)ברוך שמו' - מקורו זמנו ונוסחו", התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ירושלים: מכון בן-צבי - יד יצחק בן-צבי - האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, עמ' 259-275.
קוק, ש"ח, "'שירת הים ונוסחותיה", עיונים ומחקרים, כרך א, ירושלים תשי"ט, עמ' 343-344 <על הפסוקים שנוספו אחרי שירת הים>.
אליצור, שולמית, "הדבורה הקוראת שמע", לשוננו לעם, לט,ז-ח (תשמ"ח), עמ' מ-מד.
מירסקי, אהרון, "למקורה של תפילת היוצר", ספר היובל לח' אלבק, ירושלים תשכ"ג, עמ' 324-330 <= הנ"ל, הפיוט: התפתחותו בארץ-ישראל ובגולה, ירושלים תש"ן, עמ' 11-17.
פליישר, ע', "לליבון ענין הפורס על שמע", תרביץ, מא (תשל"ב), עמ' 133-144.
קנוהל, ישראל, "'פרשה שיש בה קיבול מלכות שמים' (ספרי במדבר קטו)", תרביץ, נג (תשמ"ד), עמ' 11-31.
וידר, נפתלי, "בשולי המאמר 'לחקר נוסח העמידה במנהג בבל הקדמון'", התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ירושלים: מכון בן-צבי - יד יצחק בן-צבי - האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, עמ' 94-100 [עם תוספת]>.
Liebreich, L. J., "The Invocation to Prayer at the Beginning of the Yozer Service", JQR, 39 (1949), pp. 285-290, 407-412.
ברויאר, זאב זכריה, "המבנה של ברכת היוצר", קעמ"י, י (תש"ן), ג/1, עמ' 261-268.
תא-שמע, ישראל, "'אהבת עולם' ו'אהבה רבה'", ספר היובל למרדכי ברויאר (ערכו: משה ארנד ועוד), ירושלים תשנ"ב, עמ' 601-611 <התפילה האשכנזית הקדומה: פרקים באופייה ובתולדותיה, ירושלים: מאגנס, תשס"ג, עמ' 73-83>.
גוטהולד, זאב, "ברכת הגאולה", מחניים, פ (ניסן תשכ"ג), עמ' 136-143.
וידר, נ', "פרקים בתולדות התפילה והברכות", סיני, עז (תשל"ה), עמ' קטז-קלח.
וידר, נ', "לחקר נוסח העמידה במנהג בבל הקדמון", סיני, עח (תשל"ו), עמ' צז-קכב.
מירסקי, אהרון, "למקורה של תפילת שמונה-עשרה", הפיוט: התפתחותו בארץ-ישראל ובגולה, ירושלים תש"ן, עמ' 18-29.
נאה, שלמה ואהרן שמש, "'וחם השמש ונמס': סיפור המן וזמנה של תפילת השחר", תרביץ, סד (תשנ"ה), עמ' 335-340.
פאור הלוי, יוסף, "'תפילות כנגד תמידים' לדעת הרמב"ם", אסופות, ב (תשמ"ח), עמ' קנז-קעו.
פליישר, ע', "תפילת שמונה עשרה - עיונים באופיה, סדרה, תוכנה, ומגמותיה", תרביץ, סב (תשנ"ג), עמ' 179-223 <=מקראה בחקר התפילה (ליקוטי תרביץ ו), בעריכת חננאל מאק, ירושלים, תשס"ג, עמ' 157 ואי'>.
וידר, נפתלי, "'קונה שמים וארץ' 'קונה הכל'", התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ירושלים: מכון בן-צבי - יד יצחק בן-צבי - האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, עמ' 186-189.
וידר, נפתלי, "ברכת 'חונן הדעת' כמנהג בבל", התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב, ירושלים: מכון בן-צבי - יד יצחק בן-צבי - האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, עמ' 101-103.
שרביט, ש', "יידועם של 'המלך המשפט' ו'האל המשפט'", ל"ע, לד (תשמ"ג), עמ' 199-203 <תגובה למאמרו של י' בן-נון>.
תבורי, י', "חתימת ברכת המשפט וגלגוליה", פעמים, 78 ((חורף תשנ"ט), עמ' 4-15.
זימר, א', "תפילת א-ל ארך אפים וגילגולי נוסחתה", המעין, כה/ד (תמוז תשמ"ה), עמ' 36-45 <השווה הנ"ל, עולם כמנהגו נוהג, ירושלים תשנ"ו, עמ' 114-122>.
קדרי, עדיאל, "בין תלמידי חכמים לציבור הרחב בבית הכנסת בתקופת הגאונים: לתולדות התהוות מנהגי הקריאה והלימוד הסמוכים לתפילות", סידרא, יט (תשס"ד), עמ' 137-160.
אורבך, א"א, "משמרות ומעמדות", תרביץ, מב (תשל"ג), עמ' 304-327; שם, מג (תשל"ד), עמ' 304-327 <=הנ"ל, עולמם של חכמים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 269-293; על המעמדות הנאמרים אחרי התפילה>.
אלבוים, י', "על שני תקוני-נוסח בתפילת 'עלינו'", תרביץ, מב (תשל"ג), עמ' 204-208.
בר-אילן, מ', "פיוטי ספרות ההיכלות בתפילות ישראל", סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז, עמ' 32-38.
בר-אילן, מ', "מקורה של תפילת 'עלינו לשבח'", דעת, 43 (תשנ"ט), עמ' 5-24.
תא-שמע, י', "מקורה ומקומה של תפילת 'עלינו לשבח' בסידור התפילה: סדר המעמדות ושאלת סיום התפילה", ספר זיכרון לאפרים תלמג' (בעריכת דב ולפיש), א, חיפה תשנ"ג, עמ' פה-צח <הנ"ל, התפילה האשכנזית הקדומה: פרקים באופייה ובתולדותיה, ירושלים: מאגנס, תשס"ג, עמ' 139-153>.
