09-052 פרשנות התלמוד והספרות ההלכתית בצרפת בתקופת הגאונים

הקורס יתאר את ההתפתחויות העיקריות בפרשנות התלמוד מפירוש רש"י ועד תוספות ר' פרץ וכן את הספרות ההלכתית (כולל ספרות השו"ת) מספרות תלמידי רש"י ועד לסמ"ק עם הגהות ר' פרץ.

 

מטרת הקורס לתאר את ההתפתחות שחלה בכתיבת פרשנות התלמוד ובכתיבת ספרות הלכתית מאז ימיו של רש"י במחצית השנייה של המאה ה-11 ועד לגירוש יהודי צרפת בתחילת המאה ה-14. הנושאים שיידונו הם ייחודו של פירוש רש"י לתלמוד לעומת פירושי חכמי גרמניה, ייחודם של פירושי בעלי התוספות לעומת פירוש רש"י, מי היה בעל התוספות הראשון? האם חלה התפתחות בדרכם של בעלי התוספות?

כמו כן נדון בספרות ההלכה והשו"ת שנכתב ושרד מהמאה ה-12 ואילך והם ספרים כמו: מחזור ויטרי, ספר היראים לר' אליעזר ממץ, ספר התרומה לברוך ב"ר יצחק, סמ"ג לר' משה מקוצי, ובמ"ק לר' יצחק מקורביל. ננסה לאפיין את הכתיבה ההלכתית של כל תקופה ותקופה. 

 

 

 

ביבליוגרפיה:

תא-שמע, י"מ הספרות הפרשנות לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה חלק א, עמ' 40-32
תא-שמע, י"מ הספרות הפרשנות לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה חלק א, עמ' 40-56.
גרוסמן, א'  חכמי צרפת הראשונים, עמ' 439-454.
סולוביצ'יק, ח' יינם, תל אביב 2003, עמ' 30-19.
תא-שמע, י"מ הספרות הפרשנות לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה חלק ב, עמ' 97-108.

א"א אורבך, בעלי התוספות, 161-159

א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ' 354-348

ש' עמנואל, "'ואיש על מקומו מבואר שמו', לתולדותיו של ר' ברוך בר' יצחק", תרביץ סט (תש"ס), עמ' 440-423.

 י' גלינסקי, '"קום עשה ספר תורה משני חלקים' -  לבירור כוונת ר"מ מקוצי בכתיבת הסמ"ג", המעיין, לה (תשנ"ה), עמ' 31-23.
 א' קנרפוגל, החינוך והחברה היהודית באירופה הצפונית בימי הביניים, תל אביב 2003, עמ' 128-143.

מ' אלון, המשפט העברי, עמ' 1048-1046.

א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ' 574-571.