יהודים עובדי עבודה זרה בימי התלמוד לאור האגדה הארצישראלית, פרופ' עמנואל פרידהיים, אונ' בר-אילן

במסגרת הכנס השנתי של המחלקה לתלמוד, תשפ"ה עיונים בתלמודים, תפילה ואגדה,
המושב השלישי: האגדה בהקשרה הרחב –מושב במסגרת תוכנית "אגדתא"

במושב השלישי של הכנס, במסגרת תוכנית "אגדתא", מוקדש לחקר האגדה בהקשרה הרחב, ובפרט להתמודדות חכמים עם נושאים כגון כופרים וסוטים מאמונתם. פרופסור עמנואל פרידה, מומחה להיסטוריה יהודית בתקופות המשנה והתלמוד, הציג את מחקרו המאתגר את התזה השלטת, שגורסת כי יהודים לא עסקו בעבודה זרה בתקופה זו. הוא טוען, בהתבסס על ממצאים ארכאולוגיים, אפיגרפיים, נומיסמטיים ומקורות ספרותיים עשירים, כי תופעת עובדי העבודה זרה בקרב יהודים הייתה נפוצה מאוד בארץ ישראל הרומית. פרידה מביא דוגמאות ליהודים שהתבוללו או הפכו לכוהני עבודה זרה, לעיתים מסיבות כלכליות נוכח משברים. חז"ל, לדבריו, היו מודעים לסכנה וניסו להתמודד עמה דרך אזהרות, הטלת ספק באלילות ואף גישה פרגמטית, כפי שמשתקף בסיפורים על יונתן בן גרשום או ההיתר להעמיד פרנסים עם עבר פגני. בכך, האגדה משקפת את עולמם המורכב של חז"ל ואת אתגרי הזהות באותה תקופה.