תפילת ערבית רשות, מחלוקת בתימן בימי ר' אברהם בן הרמב"ם, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן, אוניברסיטת תל-אביב
במסגרת הכנס השנתי של המחלקה לתלמוד, תשפ"ה עיונים בתלמודים, תפילה ואגדה,
המושב השני: לרגל צאתו לאור של הספר 'לבקש תפלה: תפילות הקבע בתלמודם של חכמים' מאת פרופ' דוד הנשקה
פרופ' דוד הנשקה על הליטורגיה היהודית, ובו הוא קובע שתפילת ערבית היא רשות ליחיד, בניגוד לשחרית ומנחה שהן חובה וקשורות לעבודת המקדש. פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן דן במחלוקת עתיקת יומין לגבי מעמד תפילת ערבית – חובה או רשות – כפי שבאה לידי ביטוי בתימן בימי רבי אברהם בן הרמב"ם. הרמב"ם עצמו הציג עמדה מורכבת, כשאמר ב"משנה תורה" שערבית אינה חובה כתפילות אחרות, אך נהגו לקבלה כחובה, ובתרגום לפירוש המשנה אף הגדירה כ"מומלצת" ('מנדוב'). גליונות גניזה חדשים חושפים שאלות מתימן לרבי אברהם משנת 1215/16, המעידות על מחלוקת בין נאמני המסורת שראו בערבית חובה מוחלטת, לבין "מכחישים" שטענו שהיא רשות ואין לגנות את הנמנעים ממנה. המשיב התימני תוקף בחריפות את המתנגדים, וקובע שתפילת ערבית היא חובה שתיקנו אבות ונביאים, ושכל דבריהם מופרכים
המושב השני: לרגל צאתו לאור של הספר 'לבקש תפלה: תפילות הקבע בתלמודם של חכמים' מאת פרופ' דוד הנשקה
פרופ' דוד הנשקה על הליטורגיה היהודית, ובו הוא קובע שתפילת ערבית היא רשות ליחיד, בניגוד לשחרית ומנחה שהן חובה וקשורות לעבודת המקדש. פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן דן במחלוקת עתיקת יומין לגבי מעמד תפילת ערבית – חובה או רשות – כפי שבאה לידי ביטוי בתימן בימי רבי אברהם בן הרמב"ם. הרמב"ם עצמו הציג עמדה מורכבת, כשאמר ב"משנה תורה" שערבית אינה חובה כתפילות אחרות, אך נהגו לקבלה כחובה, ובתרגום לפירוש המשנה אף הגדירה כ"מומלצת" ('מנדוב'). גליונות גניזה חדשים חושפים שאלות מתימן לרבי אברהם משנת 1215/16, המעידות על מחלוקת בין נאמני המסורת שראו בערבית חובה מוחלטת, לבין "מכחישים" שטענו שהיא רשות ואין לגנות את הנמנעים ממנה. המשיב התימני תוקף בחריפות את המתנגדים, וקובע שתפילת ערבית היא חובה שתיקנו אבות ונביאים, ושכל דבריהם מופרכים
תאריך עדכון אחרון : 10/07/2025